המצב הרבה יותר חמור ממה שחשבתם / גדי הלוי

טורונטו ראפטורס זכו באליפות ה-NBA והביסו את האלופים המכהנים, גולדן סטייט ווריורס. הרבה מאוד כבר נאמר על הסדרה הזאת ועוד הרבה גם ייאמר בעתיד. הנה דעה נוספת, הפעם מאחי המבוגר אורי, עכבר NBA וותיק שאפילו כתב להופס כמה כתבות.

הנה דעתו:

כידוע, קווין דוראנט וקליי תומפסון נפצעו פציעות חמורות בסדרת הגמר האחרונה. דוראנט יחמיץ עד שנה בריהביליטציה של גיד האכילס שנקרע, וקליי תומפסון כ-9 עד 10 חודשים בגין קריעת רצועת ה-ACL. שניהם שחקנים חופשיים בקיץ הקרוב. זה אומר שכך או כך, הלוחמים יהיו ללא דוראנט וללא תומפסון לכל העונה הבאה.

יחד עם דוראנט ותומפסון, ישנם עוד שישה שחקנים נוספים שהיה ויש להם חלק בהצלחה של גולדן סטייט בעונת 2018/19: דמרקוס קאזינס, קווין קוק, יונאס ירבקו, קוון לוני, ג'ורדן בל ואנדרו בוגוט. יש לציין כי גולדן סטייט הרבה מעבר לתקרת השכר ושיש להם זכויות בירד רק על דוראנט ותומפסון, ובהנחה שלפחות עוד שלושה שחקנים לא יהיו מוכנים לקחת חוזה מינימום, השאלה המתבקשת היא: מי כן יהיה לגולדן סטייט שנה הבאה?

סטפן קרי, דריימונד גרין, אנדרה איגודאלה, שון ליבינגסטון, דיימיאן ג'ונס ואלפונזו מקיני. תוסיפו כמה שחקנים חופשיים שיחזרו ועוד כמה ממלאי שכר, יש לכם קבוצה, לא טובה במיוחד.

האם אהיה מופתע אם הקבוצה הזאת תחמיץ את הפלייאוף? כן.

האם אני צריך להיות מופתע? חד משמעית לא.

הסיבה לכך פשוטה: גולדן סטייט לא יכולים לשחק ללא קליי תומפסון. לגולדן סטייט ישנה שיטה מאוד ברורה. כל ההתקפה שלהם מתחילה בידיו של קרי. זה יכול להתקדם לכמה כיוונים שונים, אבל את כל המשחק משחקים דרך קרי. המפתח של הצלחתם הוא לא שאי אפשר לשמור על קרי, אלא שאי אפשר לשמור על קרי בלי לשלם מחיר כבד. המחיר הזה היה להשאיר את קליי תומפסון לשלשה פנויה. לא ניתן לשים שניים-שלושה שחקנים על קרי בגלל שזה ישאיר את קליי פנוי או שחקן גבוה כלשהו פנוי בצבע, אבל ברגע שאתה מוציא את קליי מהמשוואה, המחיר שאתה משלם בשביל לשמור על קרי פתאום כבר לא כזה גבוה ואתה לומד שאפשר להשאיר את קווין קוק או את שון ליבינגסטון פנויים בשביל לעצור את סטף.

טורונטו ניצחו את הסדרה כי במהלך הסדרה הזאת קליי החמיץ משחק (ואת הרבע הרביעי של משחק מס' 6) פלייאוף בפעם היחידה בקריירה שלו, וייאמר לזכותם של הראפטורס שהם קפצו על ההזדמנות בצורה מעולה. הם שמרו את קרי עם שניים-שלושה שחקנים כל התקפה, ואפילו לשחקן ברמה שלו אין מה לעשות עם זה.

הקטע הוא, שברגע שקליי בחוץ לעונה שלמה, מה שטורונטו עשו הוא כבר לא טריק. כל הקבוצות בליגה עושות ויעשו דאבל טים על קרי כל משחק, ואין לגולדן סטייט מה לעשות בנידון.

אז האם הקבוצה הזאת תהייה קבוצת פלייאוף במערב? לא בטוח כלל וכנראה שלא. קשה לדמיין פלייאוף בלי סטף קרי, אבל גם קשה היה לדמיין פלייאוף ללא לברון ג'יימס וראו מה קרה.

כל הבעיות האלו הן, נכון להיום, רק לעונה הבאה. אבל, הבעיות יכולות להישאר שנים: כי מה לעזאזל עושים עם בעיית השחקנים החופשיים שלהם? כאמור, יש להם שמונה שחקנים חופשיים ומהיכן יגיע הכסף? ידוע שבעל הקבוצה לייקוב אמר שהוא 'מוכן לכל הוצאה' כדי לשמור על עליונות הווריורס, אבל מה עכשיו? גם על קבוצה הנראית בינונית הוא מוכן לזרוק כסף?

אני מסופק מאד.

נניח שדוראנט יעשה את הבחירה ההגיונית ויממש את אופציית השחקן שלו, מה שעתה נראה כדבר ההגיוני היחיד שהוא יכול לעשות. קשה להאמין שקאזינס יתפשר על עוד חוזה נמוך, וקוון לוני, קווין קוק, ואולי אפילו ג'ורדן בל, גם הם לא יסתפקו על חוזה מינימום או על MLE, במיוחד עכשיו שכמעט בטוח תתפתח הדעה החדשה והיא ש-'לשחק בווריורס כבר לא נחשב כדבר מיוחד'. חוץ מקאזינס (שגם ככה לא הועיל מאד העונה), ניתן להחליף את כל השחקנים האלה בשחקנים שווי-יכולת.

את מי אי אפשר להחליף? את קליי תומפסון.

מנקודת המבט של קליי, המצב מאוד פשוט: הוא רוצה חוזה מקסימלי מעל הכל, אבל מעדיף להישאר עם גולדן סטייט. אם הווריורס יציעו לו מקס הוא יסכים. אבל אם הם לא יציעו לו את זה, וקבוצה אחרת כן – הוא כנראה יעזוב. הוא יהיה בחוץ לשנה עכשיו, והוא בעצמו לא יודע איך הוא יחזור מהפציעה. לכן הוא כנראה ירצה להבטיח את הכסף שלו כבר בקיץ הזה.

מנקודת המבט של הווריורס זה הרבה יותר מסובך. מצד אחד הם לא רוצים שקליי תומפסון יעזוב, אבל מצד שני, האם כדאי להם לשלם כל כך הרבה לשחקן שעבר פציעה קשה כל כך ולהקטין את הסיכויים הנמוכים גם ככה שדוראנט יחזור ב-2020?

איך גולדן סטייט ייצאו מהבור העמוק הזה???

הסיפור הזה מראה כמה קריטיות – לא רק לשחקן, אלא לפרנצ'יז שלם – פציעות כאלה יכולות להיות. הרבה מעבר לקריירה של השחקן או למצב הנוכחי של הקבוצה – אלא לעתיד שלם, שנים מתוכננות מראש שפשוט מתרסקות בגלל דבר שהוא בסך הכל רנדומלי.

(עד עתה הכל עבר עריכה של מ.ל. את הקטע האחרון אני משאיר כתוב כפי שניכתב כדי ש'רוחו' של הכותב תישאר בכל מילה):

דרך אגב, יש לי מסר לכל שונאי גולדן סטייט. זהו, נגמר. אתם כנראה לא תצטרכו לראות את האנשים האלה על הבמות הכי גדולות. הם כנראה לא יחזרו לעצמם, לא בהרכב הזה. אבל אם אתם לא מרגישים קצת, טיפה, רע בתוך תוככם – אתם לא בני אדם. אני לא מבקש ממכם לרחם עליהם, או להצטער בשבילם, אבל לראות שני שחקנים, מהמוכשרים בהיסטוריה, נפצעים ככה, ומפילים מועדון שלם, שבסך הכל בנה את האימפריה שלו מבחירות דראפט מצוינות והחתמות גאוניות בשוק החופשי – זה פשוט עצוב בשביל הכדורסל. לי אישית עצוב שאני ככל הנראה עוד לא אראה את סטפן קרי בגמר ה-NBA.

אבל, עם כל זה – אנחנו נכנסים עכשיו לעידן חדש של כדורסל. קבוצות חדשות, מעניינות ולא צפויות, ייצרו בליגה כימיה חדשה שאנחנו לא רגילים אליה אחרי תקופת השלטון של גולדן סטייט, ואני מחכה לכך בקוצר רוח. לא ניתן לדעת מה יהיה בשנים הבאות, אבל זה מה שאני הכי אוהב. אי הוודאות הזאת היא מה שמחזיקה אותנו, ועכשיו אני מרגיש מוחזק יותר מתמיד.

לחיי העונות הבאות!